הקדושה שבעונג

הרגשת עונג גשמי

"שמעתי פעם מאיש צנוע, שהיה מצטער על מה שהוטבע הטבע שעל ידי תשמיש המיטה ימשך עונג גשמי לאדם, והיה חפץ יותר שלא ימשך עונג גשמי כלל, כדי שישמש המיטה רק (כדי) לקיים מצוות בוראו. … וחשבתי בדעתי שעניין הקידוש [בשעת הזיווג] הוא שיקדש מחשבתו, להוציא ממחשבתו כוונת הרגשת עונג הגשמי שלו, ויצטער על מה שהוטבע במעשה הזאת הרגשת עונג גשמי, ו(יחשוב ש) הלוואי שלא היה הדבר כן.

ואחר זמן חנני ה' חסד חינם, וזיכני להבין אמיתת עניין הקידוש בשעת תשמיש, ודווקא עניין הקידוש נמשך על ידי הרגשת עונג גשמי, והוא סוד נפלא ועמוק נורא.

רבי ברוך מקוסוב, "עמוד העבודה", טשרנוביץ תרי"ד וירושלים תשכ"ח, עמ' 29ב. מובא גם אצל דוד ביאל "ארוס והיהודים" עמ' 164.

רבי ברוך בן רבי אברהם מקוסוב, היה תלמידו המובהק של רבי מנחם מנדל מפרמישלן, ויתכן אף שהכיר את הבעש"ט עצמו. נפטר בשנת תקמ"ב – 1781.

אלבום של לאונרד כהןרבי ברוך מקוסוב, שהיה אחד מחשובי המקובלים בתנועה החסידית, מספר כאן כיצד התפתחה התפיסה שלו ביחס לקדושת המיניות. בתחילה הוא סבר, כמו רבים אחרים, שקדושה משמעה התרחקות ממין, אלא מה, שביהדות חייבים לקיים יחסי מין ולכן יש לעשות זאת ללא הרגשת עונג, ולמעשה להצטער על כך שבאופן טבעי מרגישים תחושת תענוג מדבר כל כך גשמי הקשור לבשר. רבים וטובים תפסו ככה את עניין המין (ראו למשל בדברי רבי אלימלך מליז'נסק ב"צעטיל קטן" שלו" על הנושא)

אבל רבי ברוך זכה במה שהוא מתאר כ"חסד חינם" מההויה הקדושה, שגרם לו להבין את הדברים אחרת: קדושת המיניות איננה כרוכה במיעוט הרגשת העונג אלא להיפך – בהעמקה בתחושת העונג.

זהו אכן "סוד נפלא ועמוק נורא" כדבריו, והוא קשור בכל העבודה של הזיווג הקדוש, שאותה אנחנו מעבירים בתורת KabaLove. ניתן לדעת אישה כידיעת אלהים, ולתת לאלהים לעשות אהבה דרכך. או אז הופך מעשה האהבה לתפילה ממש, לקדושה של ממש. זהו סוד הדבר, ולא ניתן להאריך כאן יותר.