עירום, יופי וקדושה גדולה

אישה בעת טבילה"פעם אחת עמדתי
בעת שטבלה אישה אחת
וראיתי באותו מקום …
ולאחר שהלכתי משם
שרתה עלי קדושה גדולה"
ר' לייב מלמד מברודי

שוב לפנינו דברים שציטטו המתנגדים ההמומים מהערותיו של ר' לייב מלמד מברודי על פירוש "הבית-יוסף" על "הטור". בעוד שרבי יוסף קארו, המיסטיקאי הצפתי הסגפן, שחיבר את הבית יוסף וכן את השולחן ערוך כותב:

"אסור להסתכל באותו מקום, שכל המסתכל שם אין לו בושת פנים ועובר על והצנע לכת ומעביר הבושה מעל פניו שכל המתבייש אינו חוטא … ועוד שמגרה יצר הרע בנפשו…" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמ, ד)

מעיר ר' לייב הנועז ואומר שהוא דווקא זכה פעם לראות אישה עירומה במקווה, ואף ראה "באותו מקום" – שהוא אחד הכינויים לערוותה של האישה בשפה התלמודית, וכתוצאה מכך שרתה עליו "קדושה גדולה".

במקום שבו השארתי שלוש נקודות בציטוט, מופיעים דברים לא ברורים במקור, כנראה בשל ההעתקות מכתב היד, אבל אם אני מבין את דבריו המקוטעים נכון נראה שרבי לייב כותב שם שהוא לא נסחף אל מימוש התאווה באותו רגע. הנה, כך דברי המקור:

"…וראיתי באותו מקום ודי עלי כאוות ולא כלום, ולאחר שהלכתי משם וכו'.."

והנה כך היא האמת שבדברים, לעניות דעתי: ההסתכלות בגופה העירום של אישה יכולה בהחלט להביא עליך השראה גדולה, אבל רק בתנאי שאתה יודע לנשום את זה פנימה, לוקח את זה למעלה, אל מקור היופי הנשי כולו, אל "היפה בנשים", אל השכינה בעצמה, ומתמלא בתשוקה גדולה אל היופי הזה, העליון, ולא לוקח את זה אל האשליה הגדולה של חיי הבשר עצמו (ראה בציטוט משמו של קפקא). והדברים עמוקים אך ברורים, וניתנים ללימוד ולתרגול לבאים בסוד השם.