דרקונית האהבה

היא מגיעה אליך בזרועות פתוחות ועם חיוך רחב של אושר.

היא נכנסת לחייך אבל אתה לא ממש בוטח בה, באהבה, שמבחירתה היא הגיעה וברצונה להשאר. לכן אתה מסתובב מיד ונועל אחריה את הדלת, שלא תוכל לברוח פתאום.
היא משתרעת, פורשת את ידיה ומזמינה אותך להצטרף,
אבל אתה נכנס למיטה מצוייד בחבלים. בזריזות מיומנת בת אלפי שנים אתה קושר אותה למסגרת, שלא תברח.

נדמה לך שזו טעות בכתובת. פשוט התמזל מזלך והיא הגיעה דווקא אליך, אבל ברגע שהיא תגלה את הטעות היא ודאי תתנצל ותלך למישהו אחר, שווה יותר ממך. לכן אתה ממהר וקושר, נועל וחוסם. בכל המעשים הללו אתה לא משאיר לה הרבה ברירות. היא יכולה להשאר ולגווע כלואה בחיקך, או לחשוף את שיני הדרקון שלה, לירוק אש ולנסוק בכנפיה השחורות מעל חורבות חייך החרוכים מאחור.

בפעם הבאה שהיא תופיע אתה כבר תפחד לפתוח לה את השער.

אבל האמת היא שהיא באה אליך כי היא רוצה לבוא אליך. מבחינתה זה לשוב הביתה, כי היא זוכרת מה שאתה כבר שכחת. לכן היא תתדפק על דלתך שוב ושוב, והחיוך שלה יזכיר לך שבסופו של דבר לה הרי יחלת כל ימי חייך.

הפעם יתכן ותבקש לשים עליה שלשלאות מחוברות לטבעת יהלום יפה, כאלו שכולאות אפילו דרקונים. תוכניותך עלולות אף להצליח ולמנוע ממנה לשוב ולנסוק כבתחילה.

אתה תחייך לך בשביעות רצון בכל ערב כשתבוא הביתה, תסיר את הגרביים ותתרווח בכורסא ליד גוויתה היפה. אתה תחשוב שהיא רק מנמנמת. כזו היא דרקונית האהבה, גם צחנת ריקבונה מפזרת ניחוחות של ורדים.


פלא. 2017