לשם מה לנו יום כיפור בכלל?

לשם מה לנו יום כיפור? האם יש משמעות אמיתית ליום הזה, או שהוא אחד מאותם דברים באמצעותם מחזיקה המערכת הדתית כבר אלפי שנים את מאמיניה כפופי קומה, מבויישים, מלאי אשם וחרטה, ומתוך כך – נאמנים וצייתנים?

היום יום ההולדת שלי. ז' תשרי. נכנסתי למקדש האהבה שלנו, לפינת המדיטציה הקבועה שלי, לתפילה ולהתבוננות. שאלתי בלב שלם את השאלה הזו. הלא אין לי רצון לשמר מסגרות דתיות רק בגלל שככה עשו אבותנו. הרבה דברים עשו אבותנו שאינם מתאימים כבר להליכה שלנו בדרך הקודש. בעוד יומיים יבואו לכאן הרבה אנשים לעשות אתנו את יום הכיפורים, ואני תוהה בלבי כיצד לעשות אותו הכי נכון והכי מדוייק. יכולתי לשכפל את הנוסחה המנצחת שאיתה אני עובד בימי כיפור כבר שנים, אבל חלק מאותה נוסחה בעצם זה שאני מנסה תמיד להמנע מלעשות פשוט את מה שעשיתי בשנה שעברה. כבר שנים רבות שאני ממציא את עצמי מחדש בכל פעם… בודק הכל מהתחלה. מוכן להשתנות ולשנות הכל – כך שלבי ומעשי יהיו מכוונים לאמת ככל הניתן. ובכל שנה אני מדייק עצמי קצת יותר.

ואלו הדברים שעלו בנפשי בפינת המדיטציה של הבוקר:
יום כיפור נועד במקרא כדי לטהר את המקדש מ"טומאות בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם" (ויקרא טז, טז). ולכן, כדי לראות מה משמעות יום כיפור כיום, יש להבין מהו אותו "מקדש" במציאות שלנו כיום, ובעיקר מהו חטא ומהי טומאה ומהי כפרה?

אכתוב בקיצור: "טומאה" היא מושג שחייבים כיום להבין אחרת מהמקובל. טומאה היא מה שאנחנו קוראים היום "סגירות". (בארמית אחת המילים ל'טמא' = היא 'סגירו'). כשאדם סגור הוא טמא. לב סגור הוא לב שפעם קראו לו טמא. טהרה היא מצב פתוח – פתוח להשפעה, פתוח להקשבה, פתוח לשינוי. אז בואו נחליף את המילה "טומאה" שיש לה קוננטציה לא נכונה כיום במושג "סגירות". אנרגיה של אטימות היא אנרגיה שפעם זיהו כטמאה.

ואת זה צריך לנקות ביום כיפור. את המצב הסגור של הלב, המתגונן והאטום.

"חטא" הוא עוד מושג כזה. כבר כתבתי על כך בעבר. חטא הוא החטאה. לכל רגע בחיים יש את הנקודה הפנימית שלו. כשאנחנו קשובים לנקודה הזו ומכוונים אליה – אנחנו "פוגעים" במטרה, וכשאנחנו מפספסים, כי אנחנו לא מדוייקים, כי אנחנו לא קשובים, כי אנחנו מעדיפים לא לגעת באמת מכל מיני סיבות וחשבונות ופחדים – אנחנו מחטיאים. וההחטאה הזו יוצרת עוד סגירות של הלב. (כלומר בשפה העתיקה: חטא יוצר טומאה). האנרגיה הזו של הסגירות מצטברת, כמו לכלוך שמצטבר בנפש. אנחנו מכסים על ההחטאות בשקרים קטנים, בהסחת הדעת, ונוצרת כבדות, ונוצר פחד מלהתגלות ולחיות כפי שאני באמת (כמו שאומר הנביא ישעיהו "פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפים" כי החטא יוצר פחדים בנפש). חלקנו צוברים ערימות ערימות של פחדים כאלו וחיים תחת מעטה עמוק של הסתרות והכחשות, או בשפה העתיקה – של חטאים וטומאות. 

את הדברים הללו ראוי לנקות ביום כיפור. כי המושג "כפרה" קשור לניקוי, להחלקה של משהו שהיה עד כה מחוספס ולא חלק (הרחבתי על כך כאן)

אבל איך מנקים? ראשית יש לאפשר לעצמנו מרחב של הקשבה אמתית ללב של עצמנו. להסכים לשמוע את אנחת הלב תחת כובד משא השקרים הקטנים שלנו. ואת המרחב הזה יכולה לספק קהילה שמתפללת יחד, ששרה יחד, שבאה בכוונה אחת יחד – לאפשר לכל אחד לעשות בדיוק כך. ואם ניתן לצאת ולעשות את התהליך הזה בטבע – מה טוב. כי הטבע הוא, היא, מרחב קשב עמוק מצד עצמה.
ואז, חשוב שנוכל לדבר על מה שיושב לנו על הלב. פעם קראו לשיחה הזו "וידוי". לספר לעצמנו, לאלהים, ולאנשים אוהבים סביבנו, איך התבלבלנו, איך טעינו, ואיך אנחנו מרגישים עם הטעות הזו, ואז – לשחרר. לבקש ברכה מהחברים לניקוי, לסליחה, ולכפרה. ולדעת לשחרר. כי האגו שלנו רוצה לדבוק ברגשי אשם. רגשות אשם כרוכים תמיד בתחושות של "אני עשיתי כך וכך, ואני יכולה הייתי לעשות אחרת"…. וזו עצמה יוהרה גדולה.

יש הבדל עמוק בין לקיחת אחריות על חיי ובין רגשות אשם. בין הסכמה להיות "שותף לקב"ה במעשה בראשית" (= co-creator) שיש בה לקיחת אחריות על העבר ועל העתיד ללא יוהרה, לבין התבחבשות בלתי נגמרת באשמה. אבל על כך עוד ארחיב בשיעור שאמסור במהלך יום כיפור, כי הדברים עמוקים ודורשים מגע של העיניים והלב.

***

אפשר עוד להצטרף אלינו ליום כיפור. פרטים על המפגש בקישור הזה. וההרשמה ברגעים אלו ממש אצל זואי 054-4540276

* אני מקווה גם לראות אתכם אתנו במתחם "נביעה" בפסטיבל זורבה בסוכות (הקישור כאן), שיהיה מלא בפעילות ענפה ועמוקה וכיפית.

* אני מתחיל לאסוף גברים חדשים לקבוצת גברים חדשה לעבודה פנימית שתפתח בדצמבר. אם אתם מעונינים – כתבו לי.

* רבים שואלים אותי פה ושם אם אנחנו נותנים יעוץ ליחידים ולזוגות. אז כן! בהחלט. ניתן לתאם איתנו (אתי ואו עם דון) מפגשים אישיים ועבודה אישית ליעוץ והכוונה, בחיי האהבה, ובכלל – בחיים. מנסיון רב אני יכול לומר שברגע שאנחנו מביאים בהירות ושלום לחיי האהבה והמיניות שלנו – כל כך הרבה בעיות אחרות מוצאות פתרון… כי כמו שאומרת הקבלה: המיניות היא ספירת היסוד. וכשהיסודות טובים אפשר לבנות עליהם בניין גדול, וכשהם לא…. השם ירחם.

שיהיה לכולנו יום כיפור מוצלח במובנו האמתי. שנמצא שקט, ועומק, ומרחב קהילתי שיש בו אמת, וגם אקסטזה של שירה ותפילה שתיקח אותנו לגבהים…

אוהד