צריך כאן סיפור אחר

והרי וידוי: אני לא מוצא את ההגדה של פסח כטקסט רלוונטי לחגוג דרכו את חג החירות.

במשך שנים רבות עבדתי עם ההגדה. עיבדתי אותה, נתתי בה פירושים מפירושים שונים, קיצרתי אותה – אבל עבדתי לפי המסגרת המהותית של הטקס אותו היא מייצרת. ובשנה שעברה, לאחר ליל סדר מוצלח ונהדר הרגשתי בלב שזהו זה. נגמרה תקופת "ליל הסדר האלטרנטיבי" ומתחילה תקופת "האלטרנטיבה לליל הסדר".

כידוע לקוראי המייל השבועי שלי, תכננו בהתחלה, שמואל, דון ואני, לצאת עם קבוצה למסע עומק במקדשי מצריים העתיקה, לבקר גם במקדשו של פרעה אחנאתון – מי שהיה אולי מורו הרוחני של משה – ואז לחגוג את ליל החירות על פסגת ההר הגבוה של סיני. אבל מצריים עצמה החלה להתהפך ולצאת לחירות, והתכניות נגנזו אולי עד השנה הבאה.

וכך עברה התכנית שלנו ליער הפיות בבית אורן. אבל הפעם אין ברצוני לנסות ולפרש את ההגדה, אלא להתחיל ולחקור אחר מרכז מארגן אחר לליל החירות העברי, מרכז שלא יתמקד בטקסט החז"לי ובקערת האוכל.

לפני היות ההגדה

וזאת יש לציין: אבותינו ואמותינו שחגגו את הפסח כל ימי בית ראשון ובית שני לא ידעו מה זו ההגדה של פסח. אותו חיבור שנקרא "ההגדה של פסח" החל להיווצר רק לאחר חורבן הבית, כחלק מהמאמץ המכוון של דור "יבנה וחכמיה" ליצור מרכז מארגן חדש לחוויה היהודית. מרכז שיסוב כולו סביב לימוד חוויית הלימוד של התורה שבעל פה, לאחר שהבינו שבית המקדש לא רק שחרב, אלא שהחוויה הדתית שהוא הציע הפכה כבר לבלתי רלוונטית עבור מה שהם זיהו כדרכם האותנטית לחיבור לאלהים.
זו הסיבה לכך שרבן יוחנן בן זכאי לא ביקש בזמנו מהקיסר שצר אותה שעה על ירושלים להשאיר את בית המקדש על תילו. לחילופין הוא ביקש ממנו להשאיר לו את "יבנה וחכמיה", כמסופר במסכת גיטין. רבן יוחנן הכיר בעובדה שהזמנים השתנו, ומה שהיה טוב במשך מאות בשנים כבר לא עובד מבחינה רוחנית-פנימית. הוא הבין כי צריך היה בימיו לייצר מרכז אחר ליהדות, צריך לחדש, צריך לשנות ולקחת אחריות גדולה על השינוי הזה, שמבקש לשמר את הרוח במחיר שינוי הצורה. על הדברים הללו כתב רבינו זלמן שחטר-שלומי את ספרו החשוב Paradigm Shift.

…………… להמשך קריאת המאמר – כנסו לקישור הזה

(פעם קודמת המייל היה נטול הגיגים, ועתה יצא הגיג אריך נגן, לכן מקומו יכירנו מעל דפי האתר ולא כולו נכנס במייל. ועתה – להודעות)

***

  • שימו לב: השיעור שלי לא יתקיים השבוע ביום שני בגלל ענינים טכניים שקשורים לבית של מוש. שמעתי תגובות מאד נלהבות מהעבודה שעשתה תמר פלג עם מי שהגיע ביום שני האחרון, וחבל לי שלא הגיעו רבים יותר כדי להפוך רעיונות גבוהים לחומר של עבודה נפשית אמיתית.
  • אני שוב מזמין את מי שרוצה לעשות אחרת את הפסח הזה להצטרף אלינו. פרטים – כאן.
  • ביום החג (19 לחודש) תתקיים סדנא עם ארקן, שאני ממליץ לכל מי שלבו פועם עבודת קודש שמאנית להכיר. פרטים – כאן.

 

התרבות האבודה: פעמים רבות ציטטתי רעיונות מספר שנראה לי חשוב במיוחד להבנת ההבדל בין התרבות הרוחנית העברית וזו היהודית. זהו ספרו של און זית "העם הישראלי, התרבות האבודה" ספר שקורא את התנ"ך בעיניים ביקורתיות ומקוריות שמצביעות על התרבות האבודה של העבריים, זו שנטמעה אל תוך היהדות למרות שהיתה שונה ממנה במובנים רבים. הספר המשובח הזה נמצא עכשיו כולו און-ליין, באתר שהוקם לכבודו ושם ניתן גם להזמין אותו מהמחבר בגירסה מודפסת או במחיר מוזל בתקליטון מחשב (מומלץ מאד לרכוש אותו ולעיין שוב ושוב) הנה זה כאן.

שיהיה חג שמח עד מאד

אוהד